עינת אחותו - באזכרה במלאת עשר שנים למותו

באותו חודש ינואר הארור ההוא, אז לפני 10 שנים, גם היו בחירות.

בזכות אותן בחירות זכיתי לבלות איתך עוד קצת זמן איכות לפני שהלכת מאיתנו.

באתי הביתה להצביע, ואתה הגעת כי הלכת לבקר חייל שלך וחתכת הביתה אחרי.

זה היה זמן איכות עצוב.

אתה היית מבואס כי בדיוק נפרדתם. אני ניסיתי לנחם. ניסיתי לספר לך שגם אני הייתי שם. שזה רק נראה כמו סוף העולם. שעוד כמה ימים כבר תוכל לנשום ותוכל להאמין שבאמת יש חיים גם בלעדיה.

אתה היית שבור. היית שבור ואני ראיתי את זה. וכמה שניסיתי – לא התעודדת. חיבקתי, ליטפתי, ניחמתי. באיזשהו שלב לתוך הלילה הבטחת לי שאתה בסדר. שמצב הרוח משתפר. ואני נאחזתי בהבטחה הזו. נאחזתי במילים כי לא ידעתי עוד איך ומה.

בהמשך השבוע רק הלך וגדל הפער בין מה ששידרת למה שעבר עליך מבפנים. את זה אני יודעת רק בדיעבד. באותם ימים רק נאחזתי, כמו פתיה, בשיחות הטלפון שבהן סיפרת איך אתה מתעודד. כמה דברים נראים יותר טוב.

בסוף אותו שבוע נשברת סופית.



עשר שנים חלפו. הרבה מים עברו בנהר. 3 מערכות בחירות נוספות התרחשו מאז. הרבה סיסמאות נזרקו לאוויר. במדינה שום דבר לא השתנה. למשפחה נוספו 3 נכדים. אוטוטו הרביעי.

עשר שנים חלפו. אני כבר אישה נשואה. אמא ליונתן ואוטוטו גם למוקה. מתנהלת בעולם כאילו הכל כרגיל.

עשר שנים חלפו ואני עדין תקועה עם אותה השאלה: איך לא ראיתי את האמת. איך הלכתי שולל אחרי המילים. איך לא הצלחתי להציל אותך. ואיך לעזאזל אני מגדלת את ילדיי ככה שכשהם יהיו עמוק עמוק בתוך השחור הם יצליחו גם לראות את האור בקצה המנהרה.



דרורי אח קטן שלי,

במקום הזה בילינו שעות בתור ילדים.

על המדרגות האלו טיפסנו כל בוקר, כשהייתי מביאה אותך לגן ואז ממשיכה לבית ספר.

על הדשא פה מאחוריי שיחקנו כדורגל, חממות, או סתם הלכנו מכות.

בזמנו היה פה גן שעשועים מצ'וקמק עם סולם ונדנדה, שהיה כל עולמנו.

זה היה עולם אחר, שבו התנהלנו תמימים. חסרי דאגות. חסרי מצוקות.

ועכשיו אנחנו מקימים פה גן לזכרך. גן שבו ילדים אחרים יוכלו להשתולל ולהנות.

זה לא מנחם. זה לא מחזיר אותך. זה רק מקל במקצת לדעת שהמקום שייחדנו לזכרך יהיה מקום של צחוק ילדים. של תום. של שמחה כנה ואמיתית. מקום שבו אין כאב, אין שברון לב. איו מועקה. או תחושת החמצה ענקית. כמו זו שאותי כבר לא תעזוב לעולם.




  עיצוב: איה עיצובים                          Copyright - All rights reserved © כל הזכויות שמורות למשפחת גרנות