חנה בטקס הנצחה בבסיס, לאחר 5 חדשים

פלוגת רותם
ביום חמישי 30 בינואר צעדתם כולכם ביחד אל הכותל המערבי בירושלים.
היתה זו דרכו האחרונה של דרור עימכם.
הוא נתן את כולו, כדי שחייליו יגיעו בשלום ליעד.
הוא שאף שהטקס יהיה סיום מוצלח למסע המפרך.
דרור רצה שכל אחד מחייליו ירגיש גאוה בלב, כפי שהוא חש בהשבעה בכותל ועם סיום הטירונות.
מייד עם סיום הטקס הוא עלה על האוטובוס לחיפה, על מנת לרדת בהרצליה. הוא היה כל כך עייף שהתעורר בחיפה וחזר כל הדרך בשני אוטובוסים להרצליה, באמצע הלילה, שהיה הלילה האחרון שלו.
שמענו מכם שדרור דאג לחיילים שלו, כמו אב ואם - שיאכלו, שישתו, שיתאמנו, שילמדו. דרור הרגיש שהוא ממלא שליחות בהיותו מ"כ טירונים ורצה להעניק לכם את התחושה שהפכתם מנערי בית ספר, לגברים קרביים, לוחמים מן השורה הראשונה, שנושאים בגאון את הכומתה הסגולה.
דרור עקב אחרי כל חייל בעין בוחנת, לבדוק השגים ונקודות תורפה אותן צריך לחזק. הוא השקיע בכם שעות רבות בבסיס וגם בבית, בשבתות.
משה, שי, ניר, אורי, גלעד, שמואל, איציק, נועם, רועי, דביר, ניקיטה ומאיר - מהרגע הראשון הוא הכיר את שמותיכם, מקום מגוריכם, הרקע בבית, החברות והסיפורים האישיים.הוא חלם עליכם בלילה וקרא לכם מתוך שינה לחזור מיד לאוהל.

באנו להיות כאן איתכם, עם סיום הטירונות והאימון המתקדם, בתחילת דרככם כלוחמים, על מנת לאחל לכל אחד מכם דרך צלחה, בשמו של דרור.
הוא היה מאד גאה לראות היום את כולכם מסיימים את המסלול הקשה הזה. כאב לו מאד על כל חייל שנשר מהטירונות.
בחרנו להנציח את זיכרו של דרור שלנו, כאן איתכם בסוף האימון המתקדם ולהעניק לכם מתנה שאנו מקווים כי תקל ולו במעט על המשך השירות שלכם.
אנחנו בטוחים כי בכך אנחנו מגשימים את רצונו של דרור להיות בלבכם, בהמשך הדרך האתגרית בה בחרתם במהלך השירות הצבאי.
אנחנו מבקשים שתישמרו על עצמכם בשדה הקרב ובאימונים. תדעו שבכל עת של מצוקה - החברים, המשפחה והמפקדים עומדים לצידכם ותמיד תימצאו אצלם אוזן קשבת, איכפתיות ועצה טובה.





  עיצוב: איה עיצובים                          Copyright - All rights reserved © כל הזכויות שמורות למשפחת גרנות