זכרון מענבר, בת דודתו

הוא הגיע אלי כדי לבלות סופסופ 'אחד על אחד', התראינו הרבה בסך הכל, המשפחה המורחבת הייתה נפגשת אז פעמיים, שלוש בחודש, אבל איכשהו עד אותו רגע לא הצטלבנו מחוץ לאותן חגיגות, אירועים, מועדים.זו הייתה שנתי הרביעית בירושלים, והוא הגיע במדים, נרגש כולו, פניו סמוקות קלות לאורך כל הערב, עיניו נוצצות וכאילו הוא כובש כל הזמן חיוך עדין.

ישבנו בסלון, דברנו על הצבא, על ערבים וחיילים. זו הייתה אחת השיחות הפוליטיות הראשונות שלי עם אדם בעל אותה אג'נדה כשלי אך אחד שלא רק התדיין על הנושא ברמה התיאורטית, כרובנו, אלא אדם של מעשים, שנכנס לעובי הקורה כדי להבין ומשם הוא פעל, שינה והתמודד בהצלחה וברגישות. לוחם צדק- ללא ספק.

הכנו תה. דברנו על הקעקוע ועל נעמי הבת דודה (רק דברים טובים, כמובן), על הבחורה שעושה לו לזרוח, הם עדיין לא היו זוג באותו זמן. ואז יצאנו. אני זוכרת שאכלנו ופלים כשהלכנו להביא סרט וידאו, אבל אני לא בטוחה שהאכלתי אותו כראוי, הסטודנטיאליות, אתם יודעים.

למחרת בבוקר חיכה לי כיור נקי, מיטה מסודרת ופתק תודה מקסים במיוחד



בעצם מעולם לא הודיתי לו אני על אותו ערב

תודה.

ענבר



  עיצוב: איה עיצובים                          Copyright - All rights reserved © כל הזכויות שמורות למשפחת גרנות